ציור הוא הרבה מעבר לאסתטיקה. הוא שפה שקטה שמדברת ישירות אל הלב
כאשר מציירים דמות של צדיק, לא רק יוצרים פורטרט – אלא מעוררים זיכרון, השראה וחיבור פנימי

הצדיק בציור אינו רק אדם – הוא סמל לאמונה, למסירות נפש, לטוהר ולקרבת אלוקים
כשהצופה מביט בעיניים של הצדיק המצויר, מתעורר בו משהו: תחושת געגוע, ערגה למדרגה גבוהה יותר,

.או אולי רצון קטן להיות טוב יותר

"באמנות כזו, התמונה היא מעין "חלון לנשמה
היא מעבירה אור – לא אור של מכחול וצבע, אלא אור פנימי, שנובע מהכוונה שביצירה
כשהציור נעשה מתוך יראת שמים, תפילה ורצון להיות צינור – הוא נושא בתוכו כוח רוחני

כך, דרך ציור, אפשר להחדיר תודעה רוחנית ללבבות – בעדינות, באהבה, בלי מילים
כל מי שתולה בביתו ציור של צדיק, מכניס איתו השראה, אור, חיבור למסורת ולעצמיות הגבוהה שלו

וזה היופי הגדול
 שכל אחד יכול להתחבר דרך מבט, דרך דמות שמצוירת באמונה

השפעת האמנות הרוחנית

כיצד הציורים הללו נוגעים בליבם ובמוחם של הצופים

יש ציורים שמפעילים את הדמיון
ויש כאלה – שמעוררים את הנשמה

באמנות רוחנית, ובמיוחד בציורי צדיקים ודיוקנאות של דמויות קדושות, קיים חיבור עמוק בין הלב ל-מחשבה
הצופה אינו רק "רואה תמונה יפה" – הוא חווה נוכחות
משהו בתוכו מתעורר: זיכרון פנימי, ערגה למשהו עליון, תחושת קירבה לשורש

העין מתבוננת – והלב נענה
? השכל שואל: מי הדמות הזו? מה היא מייצגת? איזו השראה היא מביאה לי עכשיו
וכך נוצר מפגש – בין העומד מול הציור, ובין הדמות המתבוננת בו בחזרה

האמנות הרוחנית פועלת בשני מישורים

היא מנגישה את הנשגב – ומחברת בין שמים וארץ

והיא מרחיבה את התודעה – מזכירה לאדם את הרוח שבו, גם בלי מילים

הציורים עצמם נעשים מתוך כוונה, תפילה ורצון להיות צינור
לכן הם נושאים בתוכם איכות שקופה – לא רק יופי חיצוני, אלא אור פנימי
וזה האור שנוגע בצופים – בליבם וגם במוחם